אלברט קים הוא מומחה נגישות רב-שלבי, ומוביל את השיח על בריאות הנפש ונגישות דיגיטלית.
בפוסט הזה מודגשת מומחה מהקהילה, כחלק מלומדים בנושא נגישות!
אלכסנדרה ווייט: איך תציגו את עצמכם? העבודה שלך רבה על הנגישות.
אלברט קים: אני מומחה תוכן בנושא נגישות דיגיטלית (SME), יועץ לתכנון חוויית משתמש, נואם ומאמן בתחום ה-UX, ואני מחזק את המודעוּת לבריאות הנפש בקהילה הטכנולוגית.
ייסדתי את Accessibility NextGen – קהילה לאנשים שרוצים ללמוד עוד על נגישות. אני מוגבל/ת:מנהל/ת NextGen. נכון לעכשיו, הזמנתי מומחה מ-W3C לצוות המשימה של קוגניטיבים ומוגבלויות למידה ולקבוצת המשנה לבריאות הנפש. לאחרונה חקרתי איך לכלול אנשים עם OCD, ADHD, דיסלקסיה ו-PTSD בתהליך פיתוח המוצר.
אני לא מקוון, אני מנהלת קהילה, בלוגרית, חובבת אוכל ענקית, צלםת ואני אוהבת לטייל – אני מטיילת הרבה. אני הדור הראשון במשפחה שלי שחיה בחו"ל, הדור הראשון שקיבל השכלה פורמלית. גדלתי על ידי אם יחידה משק בית עם הכנסה נמוכה. אני חייל צבא.
אני מזדהה כאדם שיכול להזדהות עם הרבה מאבקים וסיפורים חיים שונים.
אלכסנדרה: תמיד חשבתם שיהיה לכם קריירה או עבודה בתחום הנגישות?
אלברט: תמיד רציתי שהמקצוע שלי יהיה לא רק עבודה, אלא תפקיד עם השפעה חברתית. החלפתי קרירות כמה פעמים. במכללה, ניסיתי מסלולי לימוד שונים. ייסדתי חברות סטארט-אפ, הייתי מנהל פיתוח עסקי, עבדתי בתחום הטלקומוניקציה בצבא. הייתי מתורגמנית. היו לי הרבה עבודות שונות.
חשוב לציין את כל החוויות השונות, כי כל הנקודות התחילו להתחבר בדרך משלה. בסופו של דבר הגעתי לנגישות בדיגיטל בגלל החוויה האישית שלי כאדם עם מוגבלות, אבל גם בגלל האהבה למוצרים דיגיטליים. אני ממש אוהב מוצר טוב. מוצרים שימושיים ופונקציונליים.
לעיתים קרובות אנחנו משתמשים בביטוי 'טכנולוגיה מסייעת', אבל כל הטכנולוגיות מסייעות. אני מאוד חובבת מוצרים דיגיטליים שעוזרים לשפר את החיים שלי, שהופכים את החיים שלי לקלים יותר. אני רוצה לחבר בין הצרכנים ליצרנים של מוצרים דיגיטליים, ונגישות דיגיטלית היא חיונית לחיבור הזה.
Alexandra: האם אפשר להרחיב את הדרכים שבהן אתם יוצרים הזדמנויות לתקשורת ישירה בין משתמשים ליוצרי מוצרים?
Albert: לעיתים קרובות, כשמפתחים בונים מוצרים דיגיטליים, הם לא עושים שימוש מלא במוצר שלהם. הם לא מודעים למידת היעילות של המוצר למשתמשים, במיוחד לאנשים עם מוגבלויות. כלומר, הם לא חושבים על התרחישים האלה בתהליך התכנון. לכן הם בדרך כלל מחמיצים הזדמנות לגלות משתמשים מושבתים שיכולים להפוך ללקוחות נאמנים.
יכול להיות שמעצבים ומפתחים יגלו בשלב מאוחר יותר שמה שהם בנו מועיל למשתמשים מושבתים.
אם מקשרים בין בעלי מוצרים ומפתחים למשתמשים עם מוגבלויות בשלב מוקדם של תהליך פיתוח המוצר, אפשר לממש את מלוא הפוטנציאל של המוצר. זאת בנוסף למוצרים שתוכננו עם נגישות כתכונה מכוונת.
כמטאפורה, אני אוהבת לחלוק אוכל טוב עם האנשים האהובים עליי. השמחה גדולה פי שניים כשאני יכול לשתף את זה. בדיוק כך, אני רוצה לשתף מוצרים ממש טובים עם החברים שלי, אבל אני לא יכול תמיד לשתף אותם אם הם אינם נגישים. לחבר העיוור שלי אי אפשר לגשת לפוסט בבלוג לבדו, ללא קורא מסך או פעולות אחרות. אם מפתחי מוצרים דיגיטליים ישמעו את הסיפורים האלה ממשתמשים, בתקווה שהם יקבלו אפשרויות עיצוב נגישות כדי שהמשתמשים יוכלו לנצל את המוצרים באופן מלא.
לבנות לבעלי מוגבלויות "בלתי נראות"
אלכסנדרה: תודה שהזכרת את החבר העיוור שלך באופן ספציפי, כי הרבה פעמים הדבר הראשון שעולה על דעתך כשמפתחים ומעצבים כן חושבים על מוגבלות הן התכונות 'הברורות': מוגבלויות גלויות ולעיתים קרובות מוגבלות. אבל כל כך הרבה אנשים מושפעים מהעיצוב הנגיש, כמו אנשים עם מוגבלויות זמניות ובלתי נראות, כמו מוגבלויות פסיכולוגיות.
הוזמנתם להצטרף לצוות של W3C, צוות המשימה של קוגניטיבים ומוגבלויות למידה וקבוצת המשנה לבריאות הנפש. מה זה COGA?
Albert: כוח המשימה של COGA הוא מחויבות משותפת של קבוצת העבודה Accessible Platform Architecture (APA) ושל קבוצת העבודה בנושא נגישות של תוכן באינטרנט (WCAG). COGA עוזרת לקבוצות האחרות ליצור מסמכי הנחיות ועדכונים להנחיות הקיימות של W3C בנושא נגישות. לדוגמה, פיתחנו הצעות נוספות לקריטריונים של הצלחה עבור WCAG 2.1.
יצרנו מאגר של מחקרי משתמשים כהנחיות משלימות, ופרסמנו מסמכי בעיות.
לעיתים קרובות, חברות ומפתחים בוחנים את ההנחיות של WCAG כתקן שלהן לנגישות באינטרנט. עם זאת, יש הנחיות משלימות מסוג מאמרים על בעיות. COGA כתבו כמה מהמאמרים האלה על תרחישים שונים לדוגמה כדי לעזור לתאר מוגבלויות קוגניטיביות ותרחישים שבהם אנשים עם פרופילים לא טיפוסיים משתמשים בטכנולוגיה בהצלחה ובכלל. אנחנו עוזרים לקבוצות העבודה האלה לחשוב על לקויות קוגניטיביות ומוגבלויות למידה.
אלכסנדרה: האם עבדת עם COGA כבר מההתחלה?
אלברט: הצטרפתי כמה שנים אחרי יצירת הקבוצה, אבל אחרי שהצטרפתי, תמכתי מאוד בהקמת תת-קבוצה בתחום בריאות הנפש. COGA התמקדה בעיקר במוגבלויות קוגניטיביות ולמידה, אבל רציתי להתחיל דיון על בריאות הנפש.
הכרתי מישהו בקהילה הזו שפנה אלינו בטוויטר. הצטרפתי דרך הקשרים האלה וחשוב לי מאוד להוסיף אנשים עם מוגבלויות בלתי נראות למרחבי הנגישות באינטרנט.
להשתתף ב-COGA וביוזמות אחרות של W3C
אלכסנדרה: האם כל אחד יכול להשתתף בקבוצה כזו, והאם אנשים משתתפים בה באופן קבוע?
אלברט: זו קבוצה פתוחה! כל אחד יכול להצטרף, כמשתתפים בקבוצת העבודה של APA או בקבוצת העבודה של WCAG. אם החברה שלכם נותנת חסות ל-W3C, תוכלו להצטרף אליה או כמומחים עצמאיים שהוזמנו. יש לי הזמנה עצמאית.
אלכסנדרה: רוב הקריירה שלי לא ידעתי. לא הבנתי כמה כוח יכולה להיות לאדם שיכול להשפיע על האינטרנט, ואפילו לא על יצירת סטנדרטים כאלה.
אלברט: זו ללא ספק מחויבות גדולה והמון אחריות. במקרים מסוימים, זה לא אפשרי.
הדרך הקלה ביותר להשתתף היא להצטרף אל קבוצת קהילת הנגישות של COGA. קבוצות הקהילה גמישות יותר ואין בהן כל כך הרבה אחריות או מחויבויות. הקבוצה הזו מספקת את הצרכים והמשוב של המשתמשים לכוח המשימה של COGA.
אלכסנדרה: כאן אני מודה על האינטרסים שלי בעבודה הזו, בתת-הקבוצה שלכם. אני סובלת מחרדה ודיכאון, ורוב החיים שלי סובלים. לפעמים אני מוצף באתרים ואפליקציות מסוימים, גם כאלה שנועדו לעזור לנו להיות "פרודוקטיביים", כי בחלק מהמשימות יש שלבים ארוכים לביצוע משימות לפני שאפשר לעבור למשימה הבאה. כלים שעוזרים לי בימים הכי טובים עשויים להיות מסובכים ביום למחרת.
בריאיון בנושא כללי נגישות, הזכרתם את הדרכים שבהן הגלילה האינסופית יכולה להיות טראומטית, ואיך זה משפיע עליכם כאנשים עם OCD ו-PTSD. האם יש הנחיות או אתרים שעושים עבודה טובה כדי לתת לאנשים אפשרות לוותר על חוויה שעשויה לגרום נזק.
Albert: יש מאמר על בעיות של COGA, עם הנחיות נוספות. כשמדובר באתרים או במשאבים שמשמשים כדוגמה טובה... זה יכול להיות קשה למצוא! הטיפול בבריאות הנפש בפיתוח אתרים הוא עדיין מאוד חדש. אבל יש לי הרבה עצות ושיטות מומלצות ספציפיות שאוכל להמליץ עליהן למשתמשים עם מוגבלויות וכמומחי תחומים לנגישות.
קודם כול, עליכם לפעול לפי ההנחיות של WCAG, למרות שרובן נכתבו לפני קבוצת המשנה לבריאות הנפש הקיימת, ולכן הרבה מההנחיות האלה יועילו לאנשים עם מוגבלויות פיזיות. זה מועיל למשתמשים עם מוגבלויות בלתי נראות ומוגבלות בתחום בריאות הנפש. אחרי זה, זו צריכה להיות ההתחלה. אם אתרים פעלו לפי ההנחיות האלה ועשו עבודה ממש טובה, גם אם הם לא חשבו על בריאות הנפש, סביר להניח שלא היינו נתקלים ברוב הבעיות האלה.
אחת מאפשרויות העיצוב החשובות ביותר שעשויות להיות שימושיות היא מבנה ברור וסמנטי. כותרות ברורות יכולות מאוד לעזור למשתמשים עם OCD , ADHD או דיסלקציה. גם בשבילי, וגם החרדה שלי. לכל המחלות האלה יש כמה נקודות כאב, והן קשורות זו בזו.
איך להפסיק ליצור חוויות משתמש בעייתיות
אלכסנדרה: אוקיי, מה לגבי ההפך? מה אנשים בונים בניגוד להמלצות של WCAG, אשר גורם לבעיות אצל אנשים שסובלים מבעיות בבריאות הנפש?
אלברט: כל כך הרבה דברים:
- ניווט מורכב ופריסות דפים שקשה לנווט בהן ולהשתמש בהן.
- טפסים רב-שלביים שיש בהם הרבה דרישות, במקום לציין עם המשתמשים למה משהו חשוב או נחוץ.
- מעברים ארוכים של טקסט מורכב עם הרבה מילים כמויות עצומות או מטאפורות שקשה להבין, ונדרשים הקשר נוסף.
- תוכן מהבהב או תמונות רקע שנעות או מהבהבות. התראות שלא ניתן להשבית בקלות.
- חסימות זמניות של פעילויות מורכבות, במיוחד ללא אפשרויות שמירה, למשל כשממלאים טופס ומקבלים אזהרה או זמן קצוב לתפוגה אחרי 30 שניות.
- לחפש באתרים שאינם פועלים כראוי. כלומר, מחסור במסננים, וזה מוביל למספר אינסופי של תוצאות.
- התנהגות בלתי צפויה, למשל לחיצה על לחצן והדף קופץ חזרה למעלה, כך שעליך להבין איפה היית ולגלול למטה.
- פעולות מוסתרות, למשל כשחלון קופץ של קובץ cookie דורש כמה שלבים קטנים כדי לדחות את קובצי ה-cookie. או ליצור בכוונה מינויים שקשה מאוד לבטל.
בעיות כאלה הן לא רק של נגישות, אלא של נוחות השימוש.
אלכסנדרה: עיצוב טוב של מוצר נגיש.
אלברט: יש כל כך הרבה דוגמאות. צור מוצר טוב והמשתמשים יחזרו אליו. אלה רק כמה דוגמאות.
הכללת אזהרות לגבי תוכן
אלכסנדרה: לעיתים קרובות, לפחות בארה"ב, הרעיון של אזהרות לגבי תוכן הוא הרעיון של אזהרות טריגר (נקרא גם 'אזהרות טריגר').
האזהרות האלה עשויות להיות קשורות לבחירת עיצוב – תמונות מהבהבות עלולות לגרום להתקפים. נושאים פחות שנויים במחלוקת ונפוצים למדי. עם זאת, אזהרות לגבי תוכן בנושאים מסוימים הן חיוניות לרבים.
אלברט: אם התוכן שלכם כולל משהו רגיש, כמו אלימות או אזכורים של תקיפה מינית, אזהרות יכולות להועיל מאוד למשתמשים שסובלים מ-PTSD, דיכאון וחרדה, במיוחד כי הם עשויים לנבוע מחוויה אישית של אירועים טראומטיים. מתן אפשרות להתאמה אישית ולהתאמה אישית שהן ברורות, כדי שאנשים יוכלו לבחור איזה מידע הם מוכנים לקרוא, לראות או לשמוע.
המשמעות העיקרית של האינטרנט היא העברה של מידע. במקום לחשוף את המידע שלנו, אנחנו צריכים להציג אותו. אנחנו צריכים לחשוב איך אחרים יחשבו את מה שיש לנו לשתף. אני יכול לכתוב משהו בצורה אחת, אבל מישהו אחר עשוי לפרש אותו בדרך אחרת. מבנה ברור עוזר למנוע חלק מהתקשורות האלה.
סיכומים וטבלאות תכנים עוזרים מאוד למשתמשים להכין את עצמם למה שהם לומדים.
אלכסנדרה: אני מודה באופן אישי על האזהרות האלה, אז אני יכול להחליט אם אני במקום שבו אני מרגיש בנוח לקרוא או לראות תוכן שעשוי להוביל לתגובה רגשית. אם יש לכם חששות לגבי האפשרות לכלול אזהרות טריגר בתוכן שלהם, האם יש לכם עצות כלשהן?
אלברט: עלינו להתייחס לכך כאל סוגיה לבריאות הציבור ולא כאל בעיה פוליטית. אזהרות הטריגר לא קשורות בכלל לצנזורה. המטרה היא לתת למשתמשים חופש לבחור. כשאנחנו לא מאפשרים את זה, אנחנו לא מאפשרים למשתמשים חופש להגן על עצמם מפני דברים שעלולים להזיק לבריאות הנפשית שלהם.
איננו רשאים לכפות מידע על משתמשים או לכפות עליהם מידע באופן שרירותי. התגובה הכי נפוצה לאנשים עם PTSD שנתקלים בהם היא לעזוב את המרחב המשותף ולא לחזור אליו יותר. תאבדו את האנשים האלה. זו בעיה בריאותית.
Albert: יש דמיון מסוים בין אזהרה על טריגר לבין בקרת הורים. אין לנו חששות פוליטיים לגבי לאפשר להורים לבחור מה מותר לילדים שלהם לראות. אפשר להבין את זה באופן מאוד רגיל. זה בדיוק אותו הדבר. לאנשים מגיע להיות שליטה בעצמם.
אלכסנדרה: נראה לי הגיוני!
נשאר רק עוד דבר אחד: חשוב לתקשר באופן ברור
אלכסנדרה: אם ביקשתם ממפתחים לשנות דבר אחד באופן שבו הם מתכננים ובונים אתרים כדי שיהיו נגישים יותר, מה הייתם מבקשים לבקש?
Albert: חשוב לזכור שהמטרה הבסיסית של האתר היא להעביר מידע למשתמש באופן ברור. לשם כך, עליך לחשוב איזה מידע אתה רוצה לשתף עם המשתמשים, וחשוב יותר, איך למסגר את המידע כדי שתבין את התוכן ואת הכוונות שלך.
תוכלו להצליח אם בונים כל דף באמצעות HTML סמנטי, וצריך להשתמש במבנה ובפריסה ברורים של התוכן. מבנה ופריסות ברורים עוזרים לתקשר טוב יותר עם המשתמשים, והם ניתנים להתאמה, נגישים ונגישים יותר. חשוב לוודא שהתוויות עקביות ושההוראות ניתנות כראוי. כך המשתמשים יכולים למצוא בקלות רבה יותר את המידע שהם מחפשים, ולהבין טוב יותר את הקשרים בין חלקים שונים בתוכן.
עצה זו מתייחסת לשלושה קריטריונים להצלחה של WCAG:
מחסור בקריטריונים האלה להצלחה הוא אחד מבעיות הנגישות הנפוצות ביותר שנמצאות באתרים. הבעיה משפיעה על אנשים שמשתמשים בטכנולוגיות מסייעות (כמו קוראי מסך), אבל גם על אנשים עם לקויות קוגניטיביות ו/או לקויות למידה או מחלות נפש.
מתעדכנים בעבודה של אלברט ב-Twitter בתור @djkalbert. למידע נוסף, ראו Accessibility NextGen.