תמונה אחת שווה אלף מילים, ותמונות הן חלק בלתי נפרד מכל דף. אבל בדרך כלל הם גם אחראים לרוב הבייטים שהורדתם. בעיצוב אתר רספונסיבי, הפריסה יכולה להשתנות בהתאם למאפייני המכשיר, אלא גם לפי תמונות.
בעיצוב אינטרנט רספונסיבי, לא רק שהפריסות שלנו יכולות להשתנות בהתאם למאפייני המכשיר, אלא גם התוכן יכול להשתנות. לדוגמה, במסכים ברזולוציה גבוהה (2x), גרפיקה ברזולוציה גבוהה מבטיחה חדות. תמונה ברוחב של 50% עשויה לפעול בצורה תקינה כשהדפדפן ברוחב 800 פיקסלים, אבל היא תופסת יותר מדי מקום בטלפון צר, ותצטרכו את אותו יתרת רוחב הפס כשהיא תצטמצם כדי להתאים למסך קטן יותר.
ניהול ארט
במקרים אחרים, ייתכן שיהיה צורך לשנות את התמונה באופן משמעותי יותר: שינוי הפרופורציות, חיתוך ואפילו החלפת התמונה כולה. במקרה כזה, שינוי התמונה נקרא בדרך כלל 'בימוי אומנותי'. דוגמאות נוספות תוכלו למצוא בכתובת responsiveimages.org/demos/.
תמונות רספונסיביות
האם ידעת שתמונות מהוות יותר מ-60% מהבייטים שנדרשים בממוצע כדי לטעון דף אינטרנט?
בקורס הזה תלמדו איך לעבוד עם תמונות באינטרנט המודרני, כדי שהתמונות ייראו מעולה ויטענו במהירות בכל מכשיר.
לאורך הדרך, תלמדו מגוון מיומנויות ושיטות לשילוב תמונות רספונסיביות בצורה חלקה בתהליך הפיתוח. בסוף הקורס, תוכלו לפתח תמונות שתואמות לגדלים שונים של חלון תצוגה ולתרחישים שימוש שונים.
זהו קורס בחינם שמוצג דרך Udacity
תמונות בתגי עיצוב
האלמנט img הוא רכיב חזק – הוא מאפשר להוריד, לפענח ולעבד תוכן – ודפדפנים מודרניים תומכים במגוון פורמטים של תמונות. הכללת תמונות שפועלות במכשירים שונים לא שונה מהכללה של תמונות במחשב, ורק נדרשים כמה שינויים קלים כדי ליצור חוויה טובה.
סיכום
- כדאי להשתמש בגדלים היחסיים של התמונות כדי למנוע מהן לגלוש בטעות בקונטיינר.
- משתמשים ברכיב
pictureכשרוצים לציין תמונות שונות בהתאם למאפייני המכשיר (נקרא גם 'הכוונה אומנותית'). - משתמשים ב-
srcsetובתיאורxברכיבimgכדי לתת ל-browser רמזים לגבי התמונה הטובה ביותר לשימוש כשבוחרים בין צפיפויות שונות. - אם בדף יש רק תמונה אחת או שתיים והן לא נמצאות בשימוש במקום אחר באתר, כדאי להשתמש בתמונות בתוך הטקסט כדי לצמצם את מספר הבקשות לקובצי תמונה.
שימוש בגדלים יחסיים לתמונות
חשוב להשתמש ביחידות יחסיות כשמציינים את ערכי הרוחב של התמונות, כדי למנוע מהן לגלוש בטעות באזור התצוגה. לדוגמה, הערך width: 50%; גורם לרוחב התמונה להיות 50% מהרכיב המכיל (לא 50% מאזור התצוגה או 50% מגודל הפיקסלים בפועל).
מכיוון ש-CSS מאפשר לתוכן לחרוג מהקונטיינר שלו, יכול להיות שתצטרכו להשתמש ב-max-width: 100% כדי למנוע מתמונות ותוכן אחר לחרוג מהקונטיינר. לדוגמה:
img, embed, object, video {
max-width: 100%;
}
חשוב לספק תיאורים משמעותיים באמצעות המאפיין alt ברכיבי img. הם עוזרים להפוך את האתר לנגיש יותר כי הוא נותן הקשר לקוראי מסכים וטכנולוגיות מסייעות אחרות.
שיפור img באמצעות srcset למכשירים עם רזולוציית צפייה גבוהה (high DPI)
המאפיין srcset משפר את ההתנהגות של הרכיב img, ומאפשר לספק בקלות כמה קובצי תמונה למאפייני מכשיר שונים. בדומה לimage-set
פונקציית CSS שהוגדרה ב-CSS, srcset מאפשרת לדפדפן לבחור את התמונה הטובה ביותר בהתאם למאפייני המכשיר. לדוגמה, שימוש בתמונה כפול במסך 2x, ואולי בעתיד תהיה תמונה 1x במכשיר עם רוחב פס מוגבל.
<img src="photo.png" srcset="photo@2x.png 2x" ...>
בדפדפנים שלא תומכים ב-srcset, הדפדפן משתמש בקובץ התמונה שמוגדר כברירת מחדל ומפורט במאפיין src. לכן חשוב תמיד לכלול תמונה בגודל 1x שאפשר להציג בכל מכשיר, ללא קשר ליכולות שלו. כשיש תמיכה ב-srcset, המערכת מנתחת את הרשימה של התמונות/התנאים המופרדים בפסיקים לפני שליחת הבקשות, והיא מורידת ומציגה רק את התמונה המתאימה ביותר.
התנאים יכולים לכלול כל דבר, החל מדחיסות פיקסלים ועד רוחב וגובה, אבל בשלב זה יש תמיכה טובה רק בדחיסות פיקסלים. כדי לאזן בין ההתנהגות הנוכחית לבין תכונות עתידיות, לא לשכוח לספק רק תמונה כפולה במאפיין הזה.
כיוון העיצוב בתמונות רספונסיביות עם picture
כדי לשנות תמונות על סמך מאפייני המכשיר, שנקראים גם כיוון הגרפיקה, משתמשים ברכיב picture. הרכיב picture מגדיר פתרון הצהרתי לקבלת כמה גרסאות של תמונה על סמך מאפיינים שונים, כמו גודל המכשיר, רזולוציית המכשיר, כיוון ועוד.
משתמשים באלמנט picture כשמקור התמונה קיים במספר צפיפויות, או כשעיצוב רספונסיבי מחייב שימוש בתמונה שונה במקצת בסוגי מסכים מסוימים. בדומה לאלמנט video, אפשר לכלול כמה אלמנטים source, וכך לציין קובצי תמונות שונים בהתאם לשאילתות מדיה או לפורמט התמונה.
<picture>
<source media="(min-width: 800px)" srcset="head.jpg, head-2x.jpg 2x">
<source media="(min-width: 450px)" srcset="head-small.jpg, head-small-2x.jpg 2x">
<img src="head-fb.jpg" srcset="head-fb-2x.jpg 2x" alt="a head carved out of wood">
</picture>
בדוגמה שלמעלה, אם רוחב הדפדפן הוא לפחות 800px, המערכת משתמשת ב-head.jpg או ב-head-2x.jpg, בהתאם לרזולוציית המכשיר. אם גודל הדפדפן הוא בין 450 ל-800 פיקסלים, המערכת תשתמש שוב ב-head-small.jpg או ב-head-small-
2x.jpg, בהתאם לרזולוציית המכשיר. במסכים ברוחב של פחות מ-450 פיקסלים ובתאימות לאחור, שבהם הרכיב picture לא נתמך, הדפדפן ירנדר במקום זאת את הרכיב img, וצריך תמיד לכלול אותו.
תמונות בגודל יחסי
כשהגודל הסופי של התמונה לא ידוע, יכול להיות שיהיה קשה לציין מתאר צפיפות למקורות התמונות. הדבר נכון במיוחד לגבי תמונות שמתפרסות על רוחב יחסי של הדפדפן שהן נוזליות, בהתאם לגודל הדפדפן.
במקום לספק גדלים וצפיפות קבועים של תמונות, אפשר לציין את הגודל של כל תמונה שסיפקתם על ידי הוספת מאפיין רוחב יחד עם הגודל של רכיב התמונה. כך הדפדפן יוכל לחשב באופן אוטומטי את צפיפות הפיקסלים בפועל ולבחור את התמונה הטובה ביותר להורדה.
<img src="lighthouse-200.jpg" sizes="50vw"
srcset="lighthouse-100.jpg 100w, lighthouse-200.jpg 200w,
lighthouse-400.jpg 400w, lighthouse-800.jpg 800w,
lighthouse-1000.jpg 1000w, lighthouse-1400.jpg 1400w,
lighthouse-1800.jpg 1800w" alt="a lighthouse">
בדוגמה שלמעלה, המערכת תיצור תמונה שרוחבה מחצית מרוחב אזור התצוגה (sizes="50vw"). בהתאם לרוחב הדפדפן וליחס הפיקסלים של המכשיר, הדפדפן יוכל לבחור את התמונה המתאימה ללא קשר לגודל חלון הדפדפן. לדוגמה, בטבלה הבאה מוצגת התמונה שהדפדפן יבחר:
| רוחב הדפדפן | יחס הפיקסלים של המכשיר | התמונה שבה נעשה שימוש | רזולוציה אפקטיבית |
|---|---|---|---|
| 400px | 1 | 200.jpg |
1x |
| 400px | 2 | 400.jpg |
2x |
| 320px | 2 | 400.jpg |
2.5x |
| 600px | 2 | 800.jpg |
פי 2.67 |
| 640px | 3 | 1000.jpg |
3.125x |
| 1100px | 1 | 800.png |
1.45x |
התייחסות לנקודות עצירה (breakpoint) בתמונות רספונסיביות
במקרים רבים, גודל התמונה עשוי להשתנות בהתאם לנקודות הצירוף של הפריסה באתר. לדוגמה, במסך קטן, יכול להיות שתרצו שהתמונה תשתרע על כל רוחב שדה התצוגה, ואילו במסכים גדולים יותר, היא צריכה לתפוס רק חלק קטן.
<img src="400.png"
sizes="(min-width: 600px) 25vw, (min-width: 500px) 50vw, 100vw"
srcset="100.png 100w, 200.png 200w, 400.png 400w,
800.png 800w, 1600.png 1600w, 2000.png 2000w" alt="an example image">
בדוגמה שלמעלה, המאפיין sizes משתמש בכמה שאילתות מדיה כדי לציין את גודל התמונה. כשרוחב הדפדפן גדול מ-600 פיקסלים, התמונה תוצג ב-25% מרוחב חלון הצפייה. כשרוחב הדפדפן הוא בין 500 ל-600 פיקסלים, התמונה תוצג ב-50% מרוחב חלון הצפייה. כשרוחב הדפדפן קטן מ-500 פיקסלים, התמונה תוצג ברוחב מלא.
איך מגדילים תמונות של מוצרים
הלקוחות רוצים לראות מה הם קונים. באתרי קמעונאות, המשתמשים מצפים שיוכלו לראות תקריב של המוצרים ברזולוציה גבוהה כדי לראות את הפרטים בצורה טובה יותר, ומשתתפי המחקר התאכזבו אם לא הצליחו לעשות זאת.
דוגמה טובה לתמונות שניתן להקיש עליהן ולהרחיב אותן היא ה-J. אתר צוות. שכבת-על שנעלמת מציינת שאפשר להקיש על תמונה, כך שניתן לראות את הפרטים הקטנים בתמונה.
שיטות אחרות לעיבוד תמונות
תמונות דחוסות
שיטת התמונה הדחוסה מציגה תמונה דחוסה מאוד בגודל כפול לכל המכשירים, ללא קשר ליכולות בפועל של המכשיר. בהתאם לסוג התמונה ולרמת הדחיסה, איכות התמונה לא תשתנה, אבל גודל הקובץ יפחת באופן משמעותי.
החלפת תמונה באמצעות JavaScript
החלפת תמונת JavaScript בודקת את יכולות המכשיר ו"עושה את הדבר הנכון". אפשר לזהות את יחס הפיקסלים של המכשיר באמצעות
window.devicePixelRatio, לקבל נתונים על הרוחב והגובה של המסך, ואפילו לבצע סריקה מסוימת של חיבור לרשת באמצעות navigator.connection או לשלוח בקשה מזויפת. אחרי שאוספים את כל המידע הזה, אפשר להחליט איזו תמונה לטעון.
אחד החסרונות הגדולים של הגישה הזו הוא שהשימוש ב-JavaScript גורם לעיכוב טעינה של התמונות עד שהניתוח המקדים יסתיים לפחות. כלומר, ההורדה של התמונות תתחיל רק אחרי שהאירוע pageload יופעל. בנוסף, סביר להניח שהדפדפן יוריד גם את התמונות ברזולוציה 1x וגם את התמונות ברזולוציה 2x, וכתוצאה מכך משקל הדף יגדל.
הטמעת תמונות בגוף הדף: רסטר ווקטור
יש שתי דרכים שונות מהותית ליצירה ולאחסון של תמונות, והן משפיעות על האופן שבו פורסים תמונות באופן רספונסיבי.
תמונות רסטר – כמו תמונות ותמונות אחרות, מיוצגות כמרשת של נקודות צבע בודדות. תמונות רסטר יכולות להגיע ממצלמה או מסורק, או להיווצר באמצעות רכיב הקנבס של HTML. פורמטים כמו PNG, JPEG ו-WebP משמשים לאחסון תמונות רסטר.
תמונות וקטוריות, כמו סמלי לוגו ופריטי גרפיקה, מוגדרות כקבוצה של עקומים, קווים, צורות, צבעי מילוי ושדרוגים. אפשר ליצור תמונות וקטוריות באמצעות תוכנות כמו Adobe Illustrator או Inkscape, או לכתוב אותן ביד בקוד באמצעות פורמט וקטור כמו SVG.
SVG
בפורמט SVG אפשר לכלול בדף אינטרנט גרפיקה וקטורית רספונסיבית. היתרון של פורמטים של קובצי וקטור על פני פורמטים של קובצי רסטר הוא שהדפדפן יכול ליצור רינדור של תמונה וקטורית בכל גודל. פורמטים וקטוריים מתארים את הגיאומטריה של התמונה - כיצד היא מורכבת מקווים, עקומות וצבעים וכן הלאה. לעומת זאת, פורמטים של רסטר מכילים מידע רק על נקודות צבע בודדות, כך שהדפדפן צריך לנחש איך למלא את החלקים החסרים בתהליך ההתאמה.
בהמשך מוצגות שתי גרסאות של אותה תמונה: תמונה בפורמט PNG בצד ימין ותמונה בפורמט SVG בצד ימין. קובץ ה-SVG נראה טוב בכל גודל, וה-PNG שלידו מתחיל להיראות מטושטש כשגודל המסך גדול יותר.
אם רוצים לצמצם את מספר הבקשות לקובץ שהדף שולח, אפשר לכתוב את התמונות בקוד באמצעות פורמט SVG או Data URI. אם תציגו את המקור של הדף הזה, תוכלו לראות ששני הסמלים הבאים הוגדרו בתוך שורת הטקסט: URI של נתונים ו-SVG.
ל-SVG יש תמיכה רבה בנייד ובמחשב, וכלים לאופטימיזציה יכולים לצמצם באופן משמעותי את גודל ה-SVG. שני סמלי הלוגו הבאים ב-SVG נראים זהים, אבל אחד הוא כ-3KB והשני רק בגודל 2KB:
URI של נתונים
מזהי URI של נתונים מספקים דרך לכלול קובץ, כמו תמונה, בתוך שורה, על-ידי הגדרת ה-src של אלמנט img כמחרוזת מקודדת של Base64 באמצעות הפורמט הבא:
<img src="data:image/svg+xml;base64,[data]">
תחילת הקוד של לוגו HTML5 שלמעלה נראה כך:
<img src="
BZG9iZSBJbGx1c3RyYXRvciAxNi4wLjAsIFNWRyBFeHBvcnQgUGx1Zy1JbiAuIFNWRyBWZXJzaW ...">
(הגרסה המלאה כוללת יותר מ-5,000 תווים!)
אפשר להשתמש בכלי 'גרירה ושחרור', כמו jpillora.com/base64-encoder, כדי להמיר קבצים בינאריים כמו תמונות למזהי URI של נתונים. בדיוק כמו ב-SVG, גם URI של נתונים נתמך היטב בדפדפנים לנייד ולמחשב.
הטמעת קוד ב-CSS
אפשר גם להטמיע ב-CSS קובצי SVG ומזהי URI של נתונים, והתכונה הזו נתמכת גם בניידים וגם במחשבים. לפניכם שתי תמונות זהות שמוטמעות כתמונות רקע ב-CSS: אחת בפורמט URI של נתונים ואחת בפורמט SVG:
יתרונות וחסרונות של הטמעת קוד בקוד
קוד מוטבע של תמונות יכול להיות מילולי, במיוחד מזהי URI של נתונים, אז למה כדאי להשתמש בו? כדי לצמצם את מספר בקשות ה-HTTP. קובצי SVG ו-URI של נתונים יכולים לאפשר אחזור של דף אינטרנט שלם, כולל תמונות, CSS ו-JavaScript, באמצעות בקשה אחת.
החיסרון:
- בנייד, ההצגה של מזהי URI של נתונים עשויה להיות איטית יותר בצורה משמעותית בהשוואה לתמונות מ-
srcחיצוני. - URI של נתונים יכול להגדיל באופן משמעותי את הגודל של בקשת HTML.
- הם מוסיפים מורכבות לסימון ולתהליך העבודה.
- פורמט ה-URI של הנתונים גדול בהרבה מהפורמט הבינארי (עד 30%), ולכן הוא לא מצמצם את גודל ההורדה הכולל.
- אי אפשר לשמור במטמון URI של נתונים, ולכן צריך להוריד אותו לכל דף שבו הוא משמש.
- אין תמיכה בהן ב-IE 6 ו-7, ותמיכה חלקית ב-IE8.
- עם HTTP/2, צמצום מספר הבקשות לנכסים יקבל עדיפות נמוכה יותר.
כמו בכל מה שקשור לרספונסיביות, צריך לבדוק מה עובד הכי טוב. שימוש בכלים למפתחים כדי למדוד את גודל קובץ ההורדה, את מספר הבקשות ואת זמן האחזור הכולל. לפעמים כדאי להשתמש ב-URI של נתונים לתמונות רסטר – לדוגמה, בדף בית שכולל רק תמונה אחת או שתיים שלא נעשה בהן שימוש במקום אחר. אם אתם צריכים להוסיף תמונות וקטוריות בקוד, עדיף להשתמש ב-SVG.
תמונות ב-CSS
המאפיין background ב-CSS הוא כלי רב-עוצמה להוספת תמונות מורכבות לאלמנטים. בעזרתו אפשר להוסיף בקלות כמה תמונות, לגרום להן לחזור על עצמן ועוד. כשמשלבים את מאפיין הרקע עם שאילתות מדיה, הוא הופך לכלי יעיל עוד יותר ומאפשר טעינה מותנית של תמונות על סמך רזולוציית המסך, גודל חלון התצוגה ועוד.
סיכום
- כדאי להשתמש בתמונה שתתאים למאפייני המסך, תוך התחשבות בגודל המסך, ברזולוציית המכשיר ובפריסת הדף.
- משנים את הנכס
background-imageב-CSS למסכים עם רזולוציית DPI גבוהה באמצעות שאילתות מדיה עםmin-resolutionו--webkit-min-device-pixel-ratio. - משתמשים ב-srcset כדי לספק תמונות ברזולוציה גבוהה בנוסף לתמונה ברזולוציה 1x ב-markup.
- כדאי להביא בחשבון את עלויות הביצועים כשמשתמשים בשיטות של החלפת תמונות באמצעות JavaScript, או כשמציגים תמונות ברזולוציה גבוהה ודחוסה מאוד במכשירים עם רזולוציה נמוכה יותר.
שימוש בבקשות מדיה (media queries) לצורך טעינת תמונות מותנית או כיוון אמנותי
שאילתות מדיה לא משפיעות רק על פריסת הדף. אפשר להשתמש בהן גם כדי לטעון תמונות באופן מותנה או כדי להגדיר כיוון גרפי בהתאם לרוחב שדה התצוגה.
לדוגמה, בדוגמה הבאה, במסכים קטנים יותר רק small.png מוריד ומוחיל על התוכן div, ואילו במסכים גדולים יותר background-image: url(body.png) מוחיל על הגוף ו-background-image:
url(large.png) מוחיל על התוכן div.
.example {
height: 400px;
background-image: url(small.png);
background-repeat: no-repeat;
background-size: contain;
background-position-x: center;
}
@media (min-width: 500px) {
body {
background-image: url(body.png);
}
.example {
background-image: url(large.png);
}
}
השתמשו באפשרות 'הגדרת תמונה' כדי לספק תמונות ברזולוציה גבוהה
הפונקציה image-set() ב-CSS משפרת את המאפיין background של ההתנהגות, ומאפשרת לספק בקלות כמה קובצי תמונות למאפייני מכשיר שונים. כך הדפדפן יוכל לבחור את התמונה הטובה ביותר בהתאם למאפייני המכשיר. לדוגמה, שימוש בתמונה בגודל 2x במסך בגודל 2x, או בתמונה בגודל 1x במכשיר בגודל 2x כשמשתמשים ברשת עם רוחב פס מוגבל.
background-image: image-set(
url(icon1x.jpg) 1x,
url(icon2x.jpg) 2x
);
בנוסף לטעינה של התמונה הנכונה, הדפדפן גם משנה את הגודל שלה בהתאם. במילים אחרות, הדפדפן מניח שתמונות כפול גדולות פי 1x, ולכן מגדיל את התמונה פי 2 פי 2 כך שהתמונה נראית באותו גודל בדף.
התמיכה ב-image-set() עדיין חדשה, והיא נתמכת רק ב-Chrome וב-Safari עם קידומת הספק -webkit. חשוב לכלול תמונה חלופית למקרה ש-image-set() לא נתמך. לדוגמה:
.sample {
width: 128px;
height: 128px;
background-image: url(icon1x.png);
background-image: -webkit-image-set(
url(icon1x.png) 1x,
url(icon2x.png) 2x
);
background-image: image-set(
url(icon1x.png) 1x,
url(icon2x.png) 2x
);
}
הקוד שלמעלה טוען את הנכס המתאים בדפדפנים שתומכים ב-image-set. אחרת, הוא חוזר לנכס בגודל 1x. עם זאת, חשוב לזכור שרק חלק מהדפדפנים תומכים ב-image-set(), ורוב הדפדפנים מקבלים את הנכס בגודל 1x.
משתמשים בשאילתות מדיה כדי לספק תמונות ברזולוציה גבוהה או כיוון אומנותי
באמצעות שאילתות מדיה אפשר ליצור כללים על סמך יחס הפיקסלים של המכשיר, וכך לציין תמונות שונות למסכים ביחס גובה-רוחב של 2x לעומת 1x.
@media (min-resolution: 2dppx),
(-webkit-min-device-pixel-ratio: 2)
{
/* High dpi styles & resources here */
}
הדפדפנים Chrome, Firefox ו-Opera תומכים ב-(min-resolution: 2dppx) הסטנדרטי, ואילו בדפדפנים Safari ו-Android נדרש תחביר ישן יותר עם קידומת של הספק, ללא היחידה dppx. חשוב לזכור שהסגנונות האלה נטענים רק אם המכשיר תואם לשאילתת המדיה, וצריך לציין סגנונות למקרה הבסיסי.
כך אפשר גם לוודא שמשהו ייגרם אם הדפדפן לא תומך בשאילתות מדיה ספציפיות לרזולוציה.
.sample {
width: 128px;
height: 128px;
background-image: url(icon1x.png);
}
@media (min-resolution: 2dppx), /* Standard syntax */
(-webkit-min-device-pixel-ratio: 2) /* Safari & Android Browser */
{
.sample {
background-size: contain;
background-image: url(icon2x.png);
}
}
אפשר גם להשתמש בתחביר min-width כדי להציג תמונות חלופיות בהתאם לגודל חלון התצוגה. היתרון של השיטה הזו הוא שלא מתבצעת הורדה של התמונה אם שאילתת המדיה לא תואמת. לדוגמה, הקוד bg.png מוריד ומוחיל על body רק אם רוחב הדפדפן הוא 500 פיקסלים או יותר:
@media (min-width: 500px) {
body {
background-image: url(bg.png);
}
}
שימוש ב-SVG לסמלים
כשאתם מוסיפים סמלים לדף, מומלץ להשתמש בסמלי SVG ככל האפשר, או במקרים מסוימים בתווי Unicode.
סיכום
- יש להשתמש בפורמט SVG או unicode לסמלים במקום לתמונות רשת.
החלפת סמלים פשוטים ב-Unicode
גופנים רבים כוללים תמיכה במגוון העצובנים של Unicode, שאפשר להשתמש בהם במקום בתמונות. בניגוד לתמונות, גופנים של Unicode מתאימים לשימוש במגוון גדלים, ומגיבים היטב לשינויים בגודל המסך.
מעבר למערך התווים הרגיל, Unicode עשוי לכלול סמלים עבור חצים (→), אופרטורים מתמטיים (😂), צורות גיאומטריות (★), תמונות בקרה (►), סימון מוזיקה (♬), אותיות יווניות (Ω), אפילו כלי שחמט (♞).
כדי לכלול תו Unicode, צריך להשתמש באותו אופן שבו כוללים ישויות בעלות שם:
&#XXXX, כאשר XXXX מייצג את מספר התו ב-Unicode. לדוגמה:
You're a super ★
איזה כיף ★!
החלפת סמלים מורכבים ב-SVG
לדרישות מורכבות יותר של סמלים, סמלי SVG הם בדרך כלל קלים, נוחים לשימוש וניתן לעצב אותם באמצעות CSS. ל-SVG יש כמה יתרונות על פני תמונות רסטר:
- אלו גרפיקה וקטורית שניתן לשנות לקנה מידה אינסופי.
- אפקטים של CSS כמו צבע, צללים, שקיפות ואנימציות הם פשוטים.
- אפשר להוסיף תמונות SVG ישירות למסמך.
- הם סמנטיים.
- המאפיינים המתאימים משפרים את הנגישות.
With SVG icons, you can either add icons using inline SVG, like
this checkmark:
<svg version="1.1" xmlns="http://www.w3.org/2000/svg"
xmlns:xlink="http://www.w3.org/1999/xlink"
width="32" height="32" viewBox="0 0 32 32">
<path d="M27 4l-15 15-7-7-5 5 12 12 20-20z" fill="#000000"></path>
</svg>
or by using an image tag, like this credit card icon:
<img src="credit.svg">.
חשוב להפעיל שיקול דעת בגופנים של סמלים
גופנים של סמלים הם פופולריים וקלים לשימוש, אבל יש להם כמה חסרונות בהשוואה לסמלי SVG:
- מדובר בגרפיקה וקטורית שאפשר לשנות לקנה מידה אינסופי, אבל יכול להיות שיהיו בה סמלים לא חדים מהצפוי.
- סגנון מוגבל באמצעות CSS.
- יכול להיות שיהיה קשה למקם את הרכיבים בדיוק לפי פיקסלים, בהתאם לגובה השורה, לריווח בין האותיות וכו'.
- הם לא סמנטיים וקשה להשתמש בהם בקוראי מסך או בטכנולוגיה מסייעת אחרת.
- אם לא תגדירו את ההיקף שלהן בצורה נכונה, הן עלולות להוביל לגודל קובץ גדול גם אם תשתמשו רק בקבוצת משנה קטנה של הסמלים הזמינים.
With Font Awesome, you can either add icons by using a unicode
entity, like this HTML5 logo (<span class="awesome"></span>)
or by adding special classes to an <i> element like the CSS3
logo (<i class="fa fa-css3"></i>).
יש מאות גופנים של סמלים בחינם ובתשלום, כולל Font Awesome, Pictos ו-Glyphicons.
חשוב לאזן בין משקל הבקשה הנוספת של ה-HTTP לבין גודל הקובץ לבין הצורך בסמלים. לדוגמה, אם אתם צריכים רק כמה סמלים, עדיף להשתמש בתמונה או ב-sprite של תמונה.
אופטימיזציה של התמונות לשיפור הביצועים
תמונות הן בדרך כלל המרכיב הכבד ביותר במשקלו הכולל של דף. משקלן יכול להאט את קצב העלאת הדף ולייקר אותו. כתוצאה מכך, אופטימיזציה של תמונות יכולה לעיתים קרובות להניב את החיסכון הגדול ביותר ביחידות ביייט ושיפורים משמעותיים בביצועים של האתר: ככל שהדפדפן צריך להוריד פחות בייטים, כך יש פחות תחרות על רוחב הפס של הלקוח והדפדפן יכול להוריד ולהציג את כל הנכסים מהר יותר.
סיכום
- אל תבחרו פורמט תמונה באופן אקראי – חשוב להבין את הפורמטים השונים הזמינים ולהשתמש בפורמט שמתאים לכם ביותר.
- כדי להקטין את גודל הקבצים, כדאי לכלול כלי אופטימיזציה ודחיסה של תמונות לתהליך העבודה.
- כדי להפחית את מספר בקשות ה-HTTP, כדאי להציב תמונות שבשימוש תדיר ב-sprites של תמונות.
- כדי לשפר את זמן הטעינה הראשוני של הדף ולצמצם את משקל הדף הראשוני, מומלץ לטעון תמונות רק אחרי שהן מופיעות במסך אחרי גלילה.
לבחור את הפורמט הנכון
יש שני סוגים של תמונות שצריך להביא בחשבון: תמונות וקטוריות ותמונות רסטר.
בתמונות רסטר, צריך גם לבחור את פורמט הדחיסה המתאים, למשל: GIF, PNG, JPG.
תמונות רסטר, כמו תמונות ותמונות אחרות, מיוצגות כרשת של נקודות או פיקסלים בודדים. תמונות רסטר מגיעות בדרך כלל ממצלמה או ממסוף סריקה, או שניתן ליצור אותן בדפדפן באמצעות הרכיב canvas. ככל שגודל התמונה גדול יותר, כך גם גודל הקובץ. כשמשנים את הגודל של תמונות רסטר לגודל גדול יותר מהגודל המקורי, הן מטושטשות כי הדפדפן צריך לנחש איך למלא את הפיקסלים החסרים.
תמונות וקטוריות, כמו סמלי לוגו וגרפיקה קווים, מוגדרות באמצעות עקומות, קווים, צורות וצבעי מילוי. תמונות וקטוריות נוצרות באמצעות תוכנות כמו Adobe Illustrator או Inkscape ונשמרות בפורמט וקטורי כמו SVG. מכיוון שתמונות וקטור מבוססות על רכיבים פרימיטיביים פשוטים, אפשר לשנות את הגודל שלהן בלי לפגוע באיכות או לשנות את גודל הקובץ.
כשבוחרים את הפורמט המתאים, חשוב להביא בחשבון גם את המקור של התמונה (רסטר או וקטור) וגם את התוכן (צבעים, אנימציה, טקסט וכו'). אין פורמט אחד שמתאים לכל סוגי התמונות, לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות משלו.
כשאתם בוחרים את הפורמט המתאים, כדאי להתחיל מההנחיות הבאות:
- משתמשים ב-
JPGלתמונות סטילס. - משתמשים ב-
SVGלצורך גרפיקה וקטורית וגרפיקה בצבע אחיד, כמו סמלי לוגו וגרפיקה לינארית. אם הגרפיקה הווקטורית לא זמינה, אפשר לנסות את האפשרויותWebPאוPNG. - מומלץ להשתמש ב-
PNGבמקום ב-GIF, כי הוא מאפשר להשתמש בצבעים נוספים ומציע יחסי דחיסה טובים יותר. - ליצירת אנימציות ארוכות יותר כדאי להשתמש ב-
<video>, שמספק איכות תמונה טובה יותר ומעניק למשתמש שליטה בהפעלה.
הקטנת גודל הקובץ
אפשר להקטין באופן משמעותי את גודל קובץ התמונה באמצעות 'עיבוד לאחר שמירה' של התמונות. יש כמה כלים לדחיסת תמונות – עם או בלי אובדן נתונים, אונליין, ממשק משתמש גרפי ושורת פקודה. כשהדבר אפשרי, מומלץ לבצע אופטימיזציה של התמונות באופן אוטומטי כדי שהיא תהפוך לחלק אינטגרלי מתהליך העבודה.
יש כמה כלים שאפשר להשתמש בהם כדי לבצע דחיסת lossless נוספת של קבצים מסוג JPG ו-PNG, בלי להשפיע על איכות התמונה. עבור JPG, נסו את jpegtran או את jpegoptim (זמין ב-Linux בלבד, מריצים עם האפשרות --strip-all). עבור PNG, אפשר לנסות את OptiPNG או את PNGOUT.
שימוש ב-sprites של תמונות
יצירת פריטים ב-CSS היא טכניקה שבה מספר תמונות משולבות לתמונה אחת שנקראת 'גיליון פריטים'. לאחר מכן תוכלו להשתמש בתמונות נפרדות על ידי ציון התמונה לרקע של רכיב (גיליון ה-sprite) וכן שינוי אופסט כדי להציג את החלק הנכון.
.sprite-sheet {
background-image: url(sprite-sheet.png);
width: 40px;
height: 25px;
}
.google-logo {
width: 125px;
height: 45px;
background-position: -190px -170px;
}
.gmail {
background-position: -150px -210px;
}
.maps {
height: 40px;
background-position: -120px -165px;
}
היתרון של איסוף התוכן הוא הפחתת מספר ההורדות שנדרש כדי לקבל מספר תמונות, ועדיין אפשר לשמור במטמון.
כדאי להשתמש בטעינה מדורגת
טעינה מושהית יכולה להאיץ משמעותית את הטעינה בדפים ארוכים שכוללים תמונות רבות בחלק הנגלל, על ידי טעינה לפי הצורך או אחרי סיום הטעינה והעיבוד של התוכן הראשי. נוסף לשיפור הביצועים, השימוש בטעינה מדורגת יכול ליצור חוויות גלילה אינסופיות.
חשוב להיזהר כשאתם יוצרים דפים עם גלילה מתמשכת – מכיוון שהתוכן נטען כשהוא הופך להיות גלוי, יכול להיות שמנועי החיפוש אף פעם לא יראו את התוכן הזה. בנוסף, משתמשים שמחפשים מידע שהם מצפים לראות בכותרת התחתונה אף פעם לא רואים אותה כי תמיד נטען תוכן חדש.
הימנעות מוחלטת משימוש בתמונות
לפעמים התמונה הטובה ביותר היא בכלל לא תמונה. אם אפשר, כדאי להשתמש ביכולות המקוריות של הדפדפן כדי לספק פונקציונליות זהה או דומה. הדפדפנים יוצרים רכיבים חזותיים שבעבר היו דורשים תמונות. המשמעות היא שדפדפנים כבר לא צריכים להוריד קובצי תמונה נפרדים, וכך תמונות לא יוצגו בפריסה לא נוחה. אפשר להשתמש ב-Unicode או בגופנים מיוחדים של סמלים כדי ליצור סמלים.
הצבת טקסט בסימני עיצוב במקום הטמעה בתמונות
כשזה אפשרי, טקסט צריך להיות טקסט ולא מוטמע בתמונות. לדוגמה, שימוש בתמונות לכותרות או הצבת פרטים ליצירת קשר – כמו מספרי טלפון או כתובות – ישירות בתמונות מונע ממשתמשים להעתיק ולהדביק את הפרטים. בנוסף, המידע לא נגיש לקוראי מסך והוא לא רספונסיבי. במקום זאת, כדאי להוסיף את הטקסט לסימון, ואם צריך, להשתמש בגופנים באינטרנט כדי להגיע לסגנון הרצוי.
שימוש ב-CSS להחלפת תמונות
דפדפנים מודרניים יכולים להשתמש בתכונות של CSS כדי ליצור סגנונות שבעבר היו נחוצים תמונות. לדוגמה: אפשר ליצור הדרגה מורכבת באמצעות המאפיין background, ליצור צלליות באמצעות box-shadow ולהוסיף פינות מעוגלות באמצעות המאפיין border-radius.
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit. Pellentesque sit amet augue eu magna scelerisque porta ut ut dolor. Nullam placerat egestas nisl sed sollicitudin. Fusce Placerat, ipsum ac vestibulum Portala, purus dolor mollis nunc, pharetra vehicula nulla nunc quis elit. Duis ornare fringilla dui non vehicula. In hac habitasse platea dictumst. Donec ipsum lectus, hendrerit malesuada sapien eget, venenatis tempus purus.
<style>
div#noImage {
color: white;
border-radius: 5px;
box-shadow: 5px 5px 4px 0 rgba(9,130,154,0.2);
background: linear-gradient(rgba(9, 130, 154, 1), rgba(9, 130, 154, 0.5));
}
</style>
חשוב לזכור שהשימוש בשיטות האלה מחייב מחזורי רינדור, שיכולים להיות משמעותיים בנייד. שימוש יתר בהגדרה הזו יבטל את כל היתרונות שהיא יכולה לספק, ויכול לפגוע בביצועים.