כלי נוסף שעוזר לאזן בין המיידיות והעדכניות של אפליקציית האינטרנט.
מה השקנו?
stale-while-revalidate עוזר למפתחים לאזן בין מיידיות – טעינת תוכן שנשמר במטמון באופן מיידי – לבין עדכניות – הבטחה שהעדכונים לתוכן שנשמר במטמון ישמשו בעתיד. אם אתם מתחזקים שירות אינטרנט או ספרייה של צד שלישי שמתעדכנים באופן קבוע, או אם לנכסים שלכם יש בדרך כלל אורך חיים קצר, יכול להיות ש-stale-while-revalidate תהיה תוספת שימושית למדיניות השמירה במטמון הקיימת שלכם.
התמיכה בהגדרה של stale-while-revalidate לצד max-age בכותרת התגובה של Cache-Control זמינה ב-Chrome 75 וב-Firefox 68.
דפדפנים שלא תומכים ב-stale-while-revalidate יתעלמו מערך ההגדרה הזה, וישתמשו ב-max-age, כמו שאסביר בהמשך…
מה זה אומר?
בואו נחלק את stale-while-revalidate לשני חלקים: הרעיון שתגובה שנשמרה במטמון עשויה להיות לא עדכנית, ותהליך האימות מחדש.
קודם כול, איך הדפדפן יודע אם תגובה שנשמרה במטמון היא "לא עדכנית"? כותרת תגובה מסוג Cache-Control שמכילה את הערך stale-while-revalidate צריכה להכיל גם את הערך max-age, ומספר השניות שצוין באמצעות max-age הוא שקובע את משך הזמן עד שהנתונים לא יהיו עדכניים. כל תגובה שנשמרה במטמון לפני פחות מ-max-age נחשבת עדכנית, ותגובות שנשמרו במטמון לפני יותר זמן נחשבות לא עדכניות.
אם התגובה ששמורה במטמון המקומי עדיין עדכנית, אפשר להשתמש בה כמו שהיא כדי למלא את הבקשה של הדפדפן. מבחינת stale-while-revalidate,
אין מה לעשות בתרחיש הזה.
אבל אם התגובה שנשמרה במטמון לא עדכנית, מתבצעת בדיקה נוספת לפי הגיל: האם הגיל של התגובה שנשמרה במטמון נמצא בטווח של חלון הזמן הנוסף שסופק על ידי ההגדרה stale-while-revalidate?
אם הגיל של התגובה הישנה נמצא בטווח הזה, היא תשמש למילוי הבקשה של הדפדפן. במקביל, תתבצע בקשת "אימות מחדש" ברשת באופן שלא יעכב את השימוש בתגובה שנשמרה במטמון. התשובה שמוחזרת עשויה להכיל את אותו מידע כמו התשובה שנשמרה במטמון, או מידע שונה. בכל מקרה, התגובה מהרשת נשמרת באופן מקומי, מחליפה את מה שהיה במטמון לפני כן ומאפסת את טיימר ה "עדכניות" שמשמש להשוואות max-age עתידיות.
עם זאת, אם התגובה המיושנת שנשמרה במטמון ישנה מספיק כדי לחרוג מחלון הזמן של stale-while-revalidate, היא לא תמלא את הבקשה של הדפדפן. במקום זאת, הדפדפן יאחזר תגובה מהרשת, וישתמש בה גם כדי למלא את הבקשה הראשונית וגם כדי לאכלס את המטמון המקומי בתגובה חדשה.
דוגמה חיה
לפניכם דוגמה פשוטה ל-HTTP API להחזרת השעה הנוכחית, ובאופן ספציפי יותר, מספר הדקות הנוכחי שחלפו מהשעה.
בתרחיש הזה, שרת האינטרנט משתמש בכותרת Cache-Control הזו בתגובת ה-HTTP שלו:
Cache-Control: max-age=1, stale-while-revalidate=59
ההגדרה הזו אומרת שאם בקשה לזמן חוזרת על עצמה בתוך שנייה אחת, הערך שנשמר במטמון עדיין יהיה עדכני, והמערכת תשתמש בו כמו שהוא, בלי לאמת אותו מחדש.
אם בקשה חוזרת על עצמה בין שנייה אחת ל-60 שניות לאחר מכן, הערך שנשמר במטמון יהיה מיושן, אבל המערכת תשתמש בו כדי למלא את בקשת ה-API. במקביל, "ברקע", תתבצע בקשה לאימות מחדש כדי לאכלס את המטמון בערך חדש לשימוש עתידי.
אם בקשה חוזרת על עצמה אחרי יותר מ-60 שניות, לא נעשה שימוש בתגובה הישנה, והמילוי של בקשת הדפדפן ואימות המטמון יהיו תלויים בקבלת תגובה מהרשת.
הנה פירוט של שלושת המצבים האלה, וחלון הזמן שבו כל אחד מהם חל בדוגמה שלנו:
מהם התרחישים הנפוצים לדוגמה?
הדוגמה שלמעלה לשירות API של "דקות אחרי השעה" היא מומצאת, אבל היא ממחישה את התרחיש הצפוי לדוגמה – שירותים שמספקים מידע שצריך לרענן, אבל מידה מסוימת של חוסר עדכניות היא קבילה.
דוגמאות פחות מומצאות יכולות להיות API לתנאי מזג האוויר הנוכחיים, או לכותרות החדשות המובילות שנכתבו בשעה האחרונה.
באופן כללי, כל תשובה שמתעדכנת במרווח זמן ידוע, שסביר להניח שתתבקש כמה פעמים ושהיא סטטית בתוך מרווח הזמן הזה, היא מועמדת טובה לשמירה במטמון לטווח קצר באמצעות max-age. שימוש ב-stale-while-revalidate בנוסף ל-max-age מגדיל את הסבירות שניתן יהיה למלא בקשות עתידיות מהמטמון עם תוכן עדכני יותר, בלי לחסום את תגובת הרשת.
איך הוא פועל עם קובצי Service Worker?
אם שמעתם על stale-while-revalidate, סביר להניח שזה היה בהקשר של מתכונים שמשתמשים בהם ב-Service Worker.
השימוש ב-stale-while-revalidate באמצעות כותרת Cache-Control דומה לשימוש ב-Service Worker, ורבים מאותם שיקולים לגבי פשרות בנושא עדכניות ומשך חיים מקסימלי רלוונטיים. עם זאת, יש כמה שיקולים שצריך להביא בחשבון כשמחליטים אם להטמיע גישה שמבוססת על קובץ Service Worker, או פשוט להסתמך על הגדרת הכותרת Cache-Control.
כדאי להשתמש בגישה של קובץ שירות (service worker) אם…
- אתם כבר משתמשים ב-Service Worker באפליקציית האינטרנט שלכם.
- אתם צריכים שליטה מפורטת על התוכן של המטמונים, ורוצים להטמיע משהו כמו מדיניות תפוגה של פריטים שהיו בשימוש לפני הכי הרבה זמן. המודול Cache Expiration של Workbox יכול לעזור בזה.
- אתם רוצים לקבל התראה כשתגובה לא עדכנית משתנה ברקע במהלך שלב האימות מחדש. המודול Broadcast Cache Update של Workbox יכול לעזור בזה.
- ההתנהגות הזו של
stale-while-revalidateנדרשת בכל הדפדפנים המודרניים.
כדאי להשתמש בגישה של Cache-Control אם…
- אתם מעדיפים לא להתעסק עם התקורה של פריסת קובץ שירות (service worker) ותחזוקה שלו באפליקציית האינטרנט שלכם.
- אתם מסכימים שניהול המטמון האוטומטי של הדפדפן ימנע מהמטמונים המקומיים שלכם לגדול יותר מדי.
- אתם מוכנים להשתמש בגישה שלא נתמכת כרגע בכל הדפדפנים המודרניים (נכון ליולי 2019, יכול להיות שהתמיכה תתרחב בעתיד).
אם אתם משתמשים ב-Service Worker וגם הפעלתם את stale-while-revalidate בחלק מהתשובות באמצעות כותרת Cache-Control, בדרך כלל ה-Service Worker יקבל "הזדמנות ראשונה" להגיב לבקשה. אם ה-service worker מחליט לא להגיב, או אם בתהליך יצירת התגובה הוא שולח בקשה לאחזור מהרשת באמצעות fetch(), ההתנהגות שמוגדרת באמצעות הכותרת Cache-Control תיכנס לתוקף.
מידע נוסף
- תגובה מסוג
stale-while-revalidateבמפרט של Fetch API. - RFC 5861, שמכסה את המפרט הראשוני של
stale-while-revalidate. - מטמון ה-HTTP: קו ההגנה הראשון, מהמדריך "אמינות הרשת" באתר הזה.