Alba Silvente Fuentes היא מומחית פיתוח ב-Google. דיברנו איתה על האנושיות של תכנות ויצירת קהילות.
Monika: אילו מוצרים יש לך? מהו תחום ההתמחות שלך, ואילו כלים עוזרים לך לבצע את העבודה היומיומית בצורה קלה ויעילה?
Alba: רוב העבודה שלי בחזית מתבצעת ב-Vue 3, עם Webpack החדש לסביבה העסקית שנקרא Vite, עם HTML סמנטי, Tailwind CSS ולפעמים עם Nuxt.js – בהתאם לפרטים הספציפיים של הפרויקט. רוב הזמן אני יוצר אפליקציות אינטרנט, אבל לאחרונה עבדתי גם על יצירת תוספים ל-Chrome.
בדרך כלל אני מתמקדת בחלק הקדמי – פיתוח רכיבים – אבל אני גם אוהבת לחשוב על ארכיטקטורת הפרויקט, במיוחד בהתחשב בתחזוקה, בביצועים וביכולת ההתאמה לעומס. לכן התוכן שאני יוצר בקהילה כולל נושאים כמו Atomic Design, Jamstack ומערכות עיצוב – אני אוהב ללמוד על ארכיטקטורות חדשות שמתחילות לתפוס תאוצה.
יש גם כלים שאני לא יכולה להסתדר בלעדיהם בחיי היומיים: VS Code שמסונכרן עם החשבון שלי כדי להוסיף תוספים כמו Volar, Eslint ו-Prettier, Notion לתיעוד העבודה שלי וליצירת תוכן, תוספים ל-Chrome כמו Toby, מדדי Web Vitals ו-Axe ו-Fig.io למסוף.
Monika: איך הגעת לכאן? מתי החלטת להתמקד בפיתוח אינטרנט ובחזית?
Alba: למדתי הנדסת תמונה וסאונד בתקשורת, כך שאין לי קשר ישיר לפיתוח אתרים. במהלך הלימודים למדתי את היסודות של קידוד ב-C וב-C++. כשהבנתי שיש לי כישרון לתכנות, החלטתי להמשיך בדרך הזו ולצלול לעומק בפיתוח אינטרנט. בשנה השלישית בקולג' נדרשנו לבצע התמחות, ולא הייתי בטוח מה אני רוצה לעשות, אז בחרתי בסוכנות אינטרנט. שם לימדו אותי PHP, HTML, CSS ו-jQuery, ועבדתי כמפתח Full-Stack.
כך הבנתי שבעצם אני מעדיף פיתוח חזית, אהבתי מאוד את מה שעשיתי ורציתי להתמקד רק בזה. לכן התחלתי ללמוד על מסגרות חזית – Vue, React ו-Angular. ניסיתי את כולן עד שנפלתי בסופו של דבר בידיים של Vue.
Monika: מה לדעתך יהיה הדבר הגדול הבא בטכנולוגיות אינטרנט?
Alba: לדעתי, הדבר הבא שיהיה פופולרי הוא השינויים שמתרחשים בדפדפנים כמו Chrome. האופן שבו אנחנו משפרים את CSS, השימוש ב-WebGL ובממשקי API אחרים של JavaScript, תקני הנגישות וכו'. אנחנו יכולים ליצור עולם בתוך הדפדפן, בדיוק כמו במשחקי וידאו, או להתמקד ביצירת עולם נגיש לכולם.
העתיד הוא שיפור האופן שבו אנחנו משתמשים באינטרנט, כך שהביצועים לא יהיו יותר בעיה כי אנחנו נעזרים בכל הטכנולוגיות המתפתחות. כך נוכל להתמקד ביצירת ערך, להפוך את המשימות היומיות שלנו לדיגיטליות ולהפוך משימות שמבזבזות את הזמן שלנו לאוטומטיות.
Monika: מה הרעיון שמאחורי הפודקאסט No me da la vida?
Alba: כשהתחלתי ליצור תוכן, התחלתי לכתוב מאמרים באנגלית. באותו זמן עברתי להולנד וחשבתי שזה גם יעזור לי ללמוד את השפה כדי להשתמש בה באופן מקצועי.
השפה הראשונה שלי היא ספרדית, אבל בזמנו לא חשבתי ליצור משהו ספציפי לקהילה בספרד. הרעיון נולד כשפגשתי את המארח שלי – חשבתי שיהיה נחמד ליצור משהו ביחד. לכן החלטנו לשתף פעולה ולנסות את פורמט הפודקאסט.
רעיון אחד הוביל לרעיון אחר – רצינו ליצור מרחב שבו אנשים פחות מוכרים יוכלו לדבר על החוויות שלהם בתעשייה, אבל החלטנו להתמקד בנשים. זו הייתה גם הזדמנות להכיר אנשי מקצוע מעולים. הפודקאסט עזר לנו להכיר אותם ולבנות קשרים.
כמובן, המטרה העיקרית הייתה לשתף ידע וללמוד מהאורחים שלנו. התוכנית לא עוסקת בדרך כלל בחזית (frontend). אני והמנחה הנוסף שלי הם מפתחי חזית, ולכן אהבנו את הרעיון להזמין אנשים עם תפקידים אחרים בתעשיית הטכנולוגיה כדי לספר לנו על עצמם. עד עכשיו, דיברנו על AI, ניהול מוצרים ועוד הרבה נושאים. זה מרתק.
Monika: איך אתם שומרים על עניין בקרב הקהל?
Alba: זו שאלה מעניינת! למעשה, אני בר מזל לעבוד עם מומחה. המארחת שלי, מרים, יוצרת תוכן לרשתות החברתיות, כך שהחלק הזה מכוסה. אנחנו מצלמים הרבה קליפים קצרים ומשתפים אותם ב-TikTok וב-Instagram, אבל גם בפרופיל שלנו ב-LinkedIn. הרעיון הוא לעורר עניין בנושא – לחשוף רק חלק מהשיחה ולעודד את הצופים לגלות מה יקרה בהמשך.
כמו כן, סיכמנו שצריך להזמין את המעריצים שהם באמת מחוברים אלינו – אנשים שמכירים אותנו ואת העבודה שלנו. החלטנו ליצור קהילה ב-Discord כדי שכל הדברים יהיו במקום אחד, וכך יהיה קל יותר לקהל שלנו לעקוב אחרי הפודקאסט. היא גם יוצרת הזדמנות לאינטראקציה ולהחלפת מחשבות.
אנחנו מתכננים לארגן סשנים או אירועים של תכנות בשידור חי ב-Twitch, ב-Discord וכו'. זה ייתן לנו הזדמנות ליצור אינטראקציה עם הקהילה שלנו, להתכתב בצ'אט בזמן אמת וליהנות ביחד. אנחנו רוצים להכיר את הקהל שלנו, והאפשרויות שלנו מוגבלות כשמדובר בפודקאסטים.
בפודקאסט שלנו יש גם קטע שנקרא 'Cuéntame tus Penurias' ('ספרי לי על הקשיים שלך') – האורחים מספרים סיפורים על כישלונות או על סבל בעבודות שלהם בתעשיית הטכנולוגיה. הסיפורים לא חייבים להיות קשורים לטכנולוגיה, הם יכולים לעסוק בבריאות הנפש, בבעיות משפטיות וכו'. הקהל יכול להזדהות עם הבעיה, אבל גם להציע עצות או לעזור למצוא פתרון לבעיה. סוג האינטראקציה הזה חשוב כי הוא מראה שכולנו בני אדם.
Monika: האם לדעתך התחום משתנה ונעשה יותר מקבל?
Alba: כבעלת בלוג ויוצרת תוכן, פגשתי הרבה אנשים בקהילה, רובם מקבלים ומשתקפים תמיד על הפעולות שלהם, אבל אפשר לומר שאני חיה בבועה.
האנשים שמאזינים לפודקאסט שלנו ויוצרים סביבו קהילה הם מאוד פתוחים ומקבלים, אבל העניין הוא שאני לא יוצאת מהמעגל הזה לעיתים קרובות. הסביבה הקרובה ביותר שלי היא ידידותית ומכילה במיוחד. אבל מצד שני, לדעתי צריך להתחיל מאיפשהו. אנחנו יכולים להתחיל לשפר דברים מסוימים עם קבוצה מסוימת של אנשים, והם יפיצו את המידע בהמשך.
Monika: מה חשוב בבניית קהילה?
Alba: לדעתי חשוב מאוד לבחור את האנשים הנכונים לארגון האירועים. בכל פעם שאני משתתף במפגש באמסטרדם, אני מרגיש שהמארגנים הם אנשים שאפשר להזדהות איתם – הם עוברים קשיים, משפרים את אופן העבודה שלהם ומדברים על כך בגלוי. הם מודים שהם מרגישים עצבנות לפני נאום, והקהל מרגיש נוח יותר בחברתם.
לדוגמה, צפייה במדריכים מוכנים ב-YouTube לא תיתן לכם את אותה תחושה.היוצרים של המדריכים האלה לא עושים שגיאות, אלא אם מדובר בשידור חי, אתם לא רואים את התגובות האמיתיות שלהם, יש להם תסריטים מוכנים לכך.
קהילות – למשל קבוצות של מפתחי Google – הן נהדרות כי אתם מרגישים שאתם יכולים להיכשל בשידור חי, והם עדיין יאהבו אתכם. זה מדהים להרגיש שהאנשים מסביב הם בדיוק כמוני, ואנחנו יכולים להתפתח יחד.
Monika: מה הסיפור שלך כ-Google Developer Expert בטכנולוגיות אינטרנט? האם היית ממליץ/ה על התוכנית לחבר/ה?
Alba: הסיפור שלי כ-GDE מתחיל בתחילת המגפה, כשיצרתי הרבה תוכן. פגשתי כמה חברים בקהילה, אחת מהן הייתה דבי אובריין (Debbie O'Brien), שהיא גם GDE ותומכת מדהימה בנשים בתחום הטכנולוגיה. היא העריכה את העבודה שלי ועודדה אותי להגיש בקשה לתוכנית GDE. הבעיה היחידה היא שבזמנו לא ידעתי מה זה! רק התחלתי את ההרפתקה שלי עם קהילת המפתחים. אף פעם לא חשבתי שאוכל להיקרא 'מומחה'.
פעלתי לפי ההמלצה של דבי ויצרתי אוסף של כל התרומות שלי. תהליך הגשת הבקשה עבר בצורה חלקה, וחשבתי שהידע והניסיון שלי יכולים להועיל מאוד לקהילה.
להיות GDE זה ממש מגניב. אני לומדת המון מהקהילה! עכשיו אני מפיץ את התוכנית ואני מקווה שחלק מהחברים והעמיתים שלי ינסו אותה בקרוב.
Monika: מהן הפעילויות שלך בקהילה מלבד הבלוג והפודקאסט? האם אתם עובדים עם קוד פתוח?
Alba: כשהתחלתי לעבוד בפרויקטים בקוד פתוח, יצרתי יותר מסמכי עזרה מאשר קוד בפועל. עכשיו אני עובד על כמה תבניות בסיסיות ופרויקטים לדוגמה של הטכנולוגיות החדשות והמתקדמות, למשל Nuxt 3. המטרה שלי היא לעזור לאנשים שרוצים להתחיל לפתח אפליקציה במהירות – הם יכולים פשוט להשתמש בקטעי הקוד האלה. אף פעם לא יצרתי ספרייה משלי, רק תורמת לספריות הקיימות ומנסה לשפר אותן.
השתתפתי גם בהאקתונים – תחרויות שבהן המארגנים מבקשים מכם ליצור אפליקציה, להפוך אותה לקוד פתוח ולהכין עבורה תיעוד. אם אחד מהם חסר, לא תקבלו את הפרס. וזכיתי באחת מהן! יצרתי מכונה ליצירת מצבי רוח של תפוחי אדמה. כאן תוכלו לקרוא את כל המידע על כך.
אני גם מנחה סדנאות שבהן אני מלמד אנשים לכתוב קוד של אתר מאפס באמצעות טכנולוגיות Jamstack, מערכת ניהול תוכן ללא ראש (headless) ו-Static Site Generator. אני מעדיף לארח סדנאות כאלה מאשר לנאום. אני אוהב לראות איך אנשים לומדים תוך כדי תנועה – אי אפשר לעשות את זה במהלך הרצאה. אחרי הרצאה, יכול להיות שתקבלו משוב מסוים, אבל לא תראו את הפרויקט הסופי של מישהו. אני אוהב את העובדה שכולם מקלידים יחד במהלך סדנה.
Monika: מה הופך סדנה ל'טובה'?
Alba: תמיד צריך להסביר את היסודות כדי לוודא שכולם מבינים. אני מנסה להסביר כל שלב בפירוט – המשתתפים צריכים להכיר את התהליך. אני גם תמיד יוצרת מילון קטן של מונחים חדשים שאפשר לחפש במהלך השיעור.
במהלך הסדנה, חשוב להקדיש זמן לסיכום ולבדוק את הסטטוס של הפרויקטים השונים אחרי השלמת כל שלב. אני מעודדת את המשתתפים לשאול שאלות בכל שלב.
לסיכום – הכול עניין של תקשורת. שואלים את השאלות הנכונות, מנסים לא לאבד את תשומת הלב של האנשים, פשוט נמצאים שם בשבילם. זו הדרך הטובה ביותר ללמד מישהו משהו חדש.